כיצד פועלת מערכת השמיעה של האדם?

תפקידיה של מערכת השמיעה הם לקלוט את הקולות מסביבנו באופן מיטבי ולתרגמם לתחושה שמיעתית. חוש השמיעה הוא אחד החושים החשובים ביותר של האדם. הוא מאפשר לנו לתקשר עם העולם שמסביבנו, לפתח קשרים, ללמוד ולהבין אחרים. חוש השמיעה פעיל 24 שעות ביממה, גם כאשר אנו ישנים.

מערכת השמיעה שלנו מחולקת לשלושה חלקים מרכזיים:

האוזן החיצונית
האוזן התיכונה (האמצעית)
והאוזן הפנימית.

כמו בכל חוש באמצעות עצב הקרוי “העצב השמיני (VIII)”.

האוזן החיצונית

האוזן החיצונית מורכבת מהאפרכסת שתפקידה העיקרי לכנס את הקול ביעילות אל עור התוף.
תפקיד נוסף של האוזן החיצונית הוא שמירה על שלמות עור התוף והבטחת מעבר נקי של הקול אל עור התוף.
בניגוד לבעלי חיים מסוימים כמו ארנבות, האפרכסת של בני האדם היא קבועה ואינה ניתנת לתזוזה בכיוון מסוים.
בהמשך לאפרכסת מצויה תעלת האוזן המוליכה את הקול אל עור התוף. תעלת האוזן בנויה כמין תיבת תהודה המגבירה תדירויות מסוימות של גלי הקול ועל-ידי כך מסייעת בהבנת הדיבור. עור התוף מפריד בין האוזן החיצונית לבין האוזן התיכונה. עור התוף הינו קרום מתוח אשר גלי הקול המכים בו מרעידים אותו

האוזן התיכונה

לצידו הפנימי של עור התוף מחוברת עצם קטנה אליה מחוברות שתי עצמות קטנות נוספות. אלה הן העצמות הקטנות ביותר בגוף האדם המכונות עצמות השמע. רעידות עור התוף מניעות את עצמות השמע במעין תנועת בוכנה. תפקידן של עצמות השמע הוא הגברה והעברה יעילה של גלי הקול כתנועה מכאנית. העצם האחרונה בשרשרת עצמות השמע מחוברת אל הקוכלאה (השבלול).

האוזן הפנימית

הקוכלאה הוא אבר דמוי שבלול המהווה יחד עם אבר שיווי המשקל את עיקר האוזן הפנימית. בתוך הקוכלאה מצוי נוזל. בנוזל זה נוצרות תנודות על-ידי אחת מעצמות השמע. תנודות אלה של הקוכלאה מניעות תאי שערות מיקרוסקופיות היוצרים אות עצבי (חשמלי). תאי שערות אלה מתמירים את האנרגיה המכאנית של הקול לאנרגיה חשמלית. עיקר הפגיעה בליקוי שמיעה עצבי הינה בהרס של התאים עליהם מצויות השערות ובקשרים העצביים. ככלל, כאשר התאים או הקשרים העצביים נהרסים – לא ניתן לתקן זאת, והנזק הוא בלתי הפיך. האות החשמלי הנוצר מועבר באמצעות תאי העצב אל המוח ושם הוא עובר עיבוד נוסף לכדי מה שאנו חשים כשמיעה.

סגירת תפריט
דילוג לתוכן