מהו רעש מזיק ומהי רמת דציבלים מותרת

כולנו חשופים לצלילים ולרעשים שונים מרגע לידתנו ואפילו עוד לפני כן, כעוברים ברחם. מידע צלילי מהווה חלק חשוב ואינטגרלי ביכולתנו לפענח ולהבין את סביבתנו, ולנהל תקשורת בצורה חלקה.

צלילים למיניהם גם נצרבים בזיכרוננו ומהווים חלק ממכלול המאפיינים המרכיבים בראשנו רשמים, חוויות ומצבים שונים, בדיוק כפי שעושים זאת ריחות או מראות.
מספיק לדמיין צליל פכפוך מים מרגיע, או לחילופין, צליל צורם של חריקת ציפורן על משטח, ומיד מתעוררות בגוף תחושות שמקושרות עם הצליל.
אין ספק שסאונד הוא מרכיב חשוב בחיינו ויש לו השפעה מרחיקת לכת על מצב הרוח שלנו. ההשפעות הנפשיות והרגשיות שיש לצלילים הן נושא למחקרים מעניינים רבים, אך מאמר זה דן בהיבט הפיסי של הצליל ובהשלכות הבריאותיות שיש לרעש על השמיעה.
שלא כמו השפעה רגשית או נפשית, את ההשפעה הפיסית ניתן למדוד וישנן הגדרות ברורות לגבי מהו רעש מזיק.
כדי להבין כיצד רעש חזק מדי עלול להזיק לשמיעה, צריך להבין, לפחות באופן כללי, כיצד פועלת האוזן האנושית.

תפקוד האוזן וחוש השמיעה, על קצה המזלג

האוזניים הן אמנם איבר קטן, אך בעלות מבנה מורכב ועדין, שמטרתו לקלוט את גלי הקול מבחוץ ולהעביר אותם פנימה עד למוח, בו נעשה העיבוד והתרגום שלהם לצליל.
לאוזן שלושה חלקים:

• האוזן החיצונית –
  קולטת את גלי הקול מהסביבה החיצונית ותפקידה להוביל גלים אלה פנימה אל האוזן והלאה, עד למוח. היא גם עוזרת לנו להבין מהיכן מגיע הצליל ולכן, מסייעת גם להתמצאות בסביבה.
  אפרכסת האוזן היא החלק הראשון של האוזן החיצונית, אותו חלק גלוי לעין בצדי הראש, אשר ניתן להתייחס אליה כאל החלק הרחב של משפך, שמסייע לקלוט את הצלילים ולהוביל אותם פנימה.
  האפרכסת מוליכה את הצלילים אל תוך תעלת השמע וממנה – אל עור התוף, קרום מתוח וגמיש, שמעביר את תנועת גלי הקול הלאה, אל עצמות השמע. עור התוף הוא המחבר בין האוזן החיצונית לתיכונה.
  
  
• האוזן התיכונה –
  מתווכת בין האוזן החיצונית לפנימית, מגבירה את הצלילים ואף מגוננת על האוזן הפנימית.
  היא מכילה 3 עצמות קטנטנות, עצמות השמע, ש”מתקשרות” ביניהן. העצם הראשונה שנקראת “פטיש” מחוברת לצדו הפנימי של עור התוף והוא זה שמעביר אליה את התנודות שיוצרים גלי הקול. ממנה, עובר המידע אל עצם ה”סדן” וממנה אל עצם ה”ארכוף” שמקשרת בין האוזן התיכונה לפנימית.
  
  
• האוזן הפנימית –
  קולטת את המידע מהאוזן התיכונה ומעבירה אותו למוח וגם, אחראית גם לשיווי המשקל שלנו.
  היא יושבת בתוך הגולגולת, מחולקת למדורים המופרדים בקרומים, מלאים בנוזל ומקושרים זה לזה באמצעות צינורות, במבנה דמוי שבלול. כאן מבוצעת ההמרה של המידע הקולי לכדי אותות חשמליים המועברים אל המוח ומפוענחים על ידו לכל אותם צלילים שאנו מכירים. ההמרה מבוצעת על ידי איבר השמיעה (איבר “קורטי”).

גלי קול יוצרים לחץ פיסי דינמי, בהתאם לעוצמה שלהם. ככל שהעוצמה גדולה יותר, כך מופעל לחץ רב יותר על מבני האוזן העדינים וכשזה קורה במשך זמן רב מדי, או בעוצמה גדולה מדי בבת אחת, התוצאה היא פגיעה בשמיעה.
למעשה, פגיעה של רעש באוזן, היא פגיעה מכאנית.

רעש מזיק – הגדרה

רעש מזיק הוא כל רעש שעלול לפגוע באחד ממבני האוזן וכתוצאה מכך – לפגוע בשמיעה באופן הפיך (זמני), או בלתי הפיך (קבוע).
החוק מגדיר מהו רעש מזיק על ידי שקלול בין עוצמת הרעש לבין משך החשיפה אליו. כאשר החשיפה גבוהה מהמותר, התוצאה עלולה להיות נזק שמיעתי.

רעש מזיק – דציבל
יחידת המדידה של עוצמת קול היא דציבל. בני אדם מסוגלים לקלוט צליל בעוצמה שמגיעה עד 140 דציבלים. מעל לרמה זו, נוצרת פגיעה ותחושת כאב פיסית, אפילו אם החשיפה לקול נמשכה הרף עין בלבד (כמו למשל, בפיצוץ עז).
לכן, רמת רעש מותרת, מוגדרת בחוק לפי דרגות ומשקללת גם את משך החשיפה לרעש.
התייחסות החוק לגבי רעש מזיק במקומות עבודה בחשיפה ממושכת, מתחילה בחשיפה ל- 80 דציבלים הנמשכת עד 24 שעות ברצף ומטפסת עד לחשיפה ליותר מ- 115 דציבלים, אשר אסור להיחשף אליה, אף לא למשך דקה.

רמת הסיווג הבאה שעורך החוק, הוא לגבי החשיפה המרבית המותרת, לרעש שנמשך פחות משנייה אחת בכל פעם.
כאן, הטווח נע בין 120 ל- 140 דציבלים, כאשר, 140 דציבלים היא רמת רעש אסורה לחלוטין.

אנו ב”אודיופוקוס קרית אונו“, מומחים בכל הקשור לשיקום שמיעה ומתן פתרונות מתקדמים ומותאמים אישית לליקויי שמיעה בדרגות שונות.
למידע נוסף ולתיאום פגישה, אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר:

בטלפון: 03-736-0685  |  באימייל: afocusko@gmail.com  |  או בהשארת פרטים בעמוד “צור קשר” באתר