רעש נחשב מזיק כאשר שילוב של עוצמת הצליל ומשך החשיפה אליו עלול לפגוע במבני האוזן. החוק מתחיל להתייחס לחשיפה ממושכת במקום עבודה כבר ב-80 דציבלים לאורך 24 שעות ברצף, אוסר לחלוטין חשיפה של יותר מ-115 דציבלים אפילו לדקה אחת, ומגדיר את 140 הדציבלים כרמה שמעליה נגרמים כאב ופגיעה מיידית. בעמוד זה תמצאו את הסף שהחוק קובע לכל רמת חשיפה, ומדוע רעש חזק פוגע דווקא באוזן.

מהו רעש מזיק? ההגדרה

רעש מזיק הוא כל רעש שעלול לפגוע באחד ממבני האוזן, וכתוצאה מכך לפגוע בשמיעה באופן הפיך (זמני) או בלתי הפיך (קבוע). ההגדרה אינה נשענת על עוצמת הרעש בלבד: החוק משקלל את עוצמת הרעש יחד עם משך החשיפה אליו, וכאשר החשיפה גבוהה מהמותר, התוצאה עלולה להיות נזק שמיעתי.

צליל, רעש וההשפעה שלהם עלינו

כולנו חשופים לצלילים ולרעשים שונים מרגע לידתנו ואפילו לפני כן, כעוברים ברחם. המידע הצלילי הוא חלק חשוב ואינטגרלי ביכולת שלנו לפענח את הסביבה ולנהל תקשורת בצורה חלקה. צלילים גם נצרבים בזיכרון ומרכיבים בראשנו רשמים, חוויות ומצבים שונים, בדיוק כפי שעושים זאת ריחות או מראות: מספיק לדמיין צליל פכפוך מים מרגיע, או לחילופין צליל צורם של חריקת ציפורן על משטח, ומיד מתעוררות בגוף תחושות שמקושרות עם הצליל.

אין ספק שסאונד הוא מרכיב חשוב בחיינו ויש לו השפעה מרחיקת לכת על מצב הרוח. ההשפעות הנפשיות והרגשיות של צלילים הן נושא למחקרים מעניינים רבים, אך העמוד הזה דן בהיבט הפיסי של הצליל ובהשלכות הבריאותיות שיש לרעש על השמיעה. שלא כמו השפעה רגשית או נפשית, את ההשפעה הפיסית אפשר למדוד, ולכן קיימות הגדרות ברורות לגבי מהו רעש מזיק.

רמת דציבלים מותרת: הסף שהחוק קובע

יחידת המדידה של עוצמת קול היא דציבל. בני אדם מסוגלים לקלוט צליל בעוצמה שמגיעה עד 140 דציבלים; מעל רמה זו נוצרת פגיעה ותחושת כאב פיסית, אפילו אם החשיפה נמשכה הרף עין בלבד, כמו בפיצוץ עז. משום כך רמת הרעש המותרת מוגדרת בחוק בדרגות, ומשקללת גם את משך החשיפה.

כלומר, ככל שהרעש חזק יותר כך מתקצר משך הזמן שמותר לשהות בו: אותה עוצמה שמותרת למשך שנייה אחת אסורה לחלוטין בחשיפה ממושכת.

למה רעש חזק פוגע באוזן?

גלי קול יוצרים לחץ פיסי דינמי, בהתאם לעוצמה שלהם. ככל שהעוצמה גדולה יותר, כך מופעל לחץ רב יותר על מבני האוזן העדינים, וכשזה קורה במשך זמן רב מדי או בעוצמה גדולה מדי בבת אחת, התוצאה היא פגיעה בשמיעה. למעשה, פגיעה של רעש באוזן היא פגיעה מכאנית.

תפקוד האוזן וחוש השמיעה, על קצה המזלג

האוזניים הן איבר קטן, אך בעל מבנה מורכב ועדין, שמטרתו לקלוט את גלי הקול מבחוץ ולהעביר אותם פנימה עד למוח, שם נעשה העיבוד והתרגום שלהם לצליל. לאוזן שלושה חלקים:

האוזן החיצונית

קולטת את גלי הקול מהסביבה החיצונית, ותפקידה להוביל אותם פנימה אל האוזן והלאה עד למוח. היא גם עוזרת לנו להבין מהיכן מגיע הצליל, ולכן מסייעת להתמצאות בסביבה.

אפרכסת האוזן היא החלק הראשון של האוזן החיצונית, אותו חלק גלוי לעין בצדי הראש. אפשר להתייחס אליה כאל החלק הרחב של משפך, שמסייע לקלוט את הצלילים ולהוביל אותם פנימה. האפרכסת מוליכה את הצלילים אל תוך תעלת השמע וממנה אל עור התוף, קרום מתוח וגמיש שמעביר את תנועת גלי הקול הלאה אל עצמות השמע. עור התוף הוא המחבר בין האוזן החיצונית לתיכונה.

האוזן התיכונה

מתווכת בין האוזן החיצונית לפנימית, מגבירה את הצלילים ואף מגוננת על האוזן הפנימית. היא מכילה שלוש עצמות קטנטנות, עצמות השמע, שמעבירות את המידע ביניהן: העצם הראשונה, ה"פטיש", מחוברת לצדו הפנימי של עור התוף ומקבלת ממנו את התנודות שיוצרים גלי הקול; ממנה עובר המידע אל עצם ה"סדן", וממנה אל עצם ה"ארכוף", שמקשרת בין האוזן התיכונה לפנימית.

האוזן הפנימית

קולטת את המידע מהאוזן התיכונה ומעבירה אותו למוח, ואחראית גם על שיווי המשקל שלנו. היא יושבת בתוך הגולגולת ומחולקת למדורים המופרדים בקרומים, מלאים בנוזל ומקושרים זה לזה באמצעות צינורות, במבנה דמוי שבלול. כאן מבוצעת ההמרה של המידע הקולי לאותות חשמליים המועברים אל המוח ומפוענחים על ידו לכל אותם צלילים שאנו מכירים. ההמרה מבוצעת על ידי איבר השמיעה (איבר "קורטי").

חשופים לרעש? כך תדעו איפה אתם עומדים

מכיוון שפגיעת רעש יכולה להיות זמנית או קבועה, הדרך לדעת מה מצב השמיעה שלכם היא בדיקת שמיעה אצל קלינאי שמיעה. אם אתם מזהים ירידה בשמיעה לאחר חשיפה לרעש, כדאי לברר את הסיבה בהקדם.

יצירת קשר

אנו באודיופוקוס קרית אונו מומחים בכל הקשור לשיקום שמיעה ובמתן פתרונות מתקדמים ומותאמים אישית לליקויי שמיעה בדרגות שונות. למידע נוסף ולתיאום פגישה אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר:

• בטלפון: 03-736-0685
• באימייל: afocusko@gmail.com
• או בהשארת פרטים בעמוד צור קשר באתר